שבץ מוחי מתואר בשכיחות של כ-150-200 מכל 100,000 אנשים, ונחשב לאחד הגורמים המובילים לנכות.  הביטוי השכיח ביותר לאחר שבץ מוחי הוא המיפרזיס ספסטי בגף העליון, בצד הנגדי לפגיעה המוחית. המיפרזיס מתבטא, בין היתר, בחולשה עד שיתוק של השרירים, הפרעה בבקרת התנועה וקושי בבידוד תנועות עם פגיעה במוטוריקה העדינה. בנוסף, יתבטא לעיתים גם בתנועות בלתי רצוניות, ברעד בלתי נשלט (קלונוס) ובמתח שריר גבוה (ספסטיות).